"אל תאמר לכשאתפנה אשנה- שמא לא תפנה"- מסכת אבות
אז אנחנו בעיצומו של התהליך?? חלקינו בתחילת הדרך, חלקינו בעיצומו וחלק ביאוש???
איך ההרגשה בכל אחד מהשלבים? איך אנחנו מסתדרים עם ירידה במשקל, שמירה על אורח חיים בריא ומשפחה?
הרבה רגשות מעורבים, הרבה עומס ולחץ.. ובמיוחד עם מאורעות קשים..
האם עצרנו לבדוק מה קורה איתנו או אנחנו רצים ורצים באוטומט של החיים מבלי להרגיש או לשים לב לכלום???
זמן זה אחד המשאבים הכי חשובים בחיים!
מצד אחד הזמן עושה את שלו.. אבל המקרה שלנו- בתהליך ההרזיה צריך ללמוד לנצל נכון את הזמן.
אז היום אנחנו נלמד קצת לעצור ללמוד איך נחלק את זמננו, במיוחד לאור התקופה שאנחנו נמצאים בה וכך נתמלא בסיפוק שלא סתם בזבזנו את זמננו.
חשוב שנעצור ונשאל את עצמינו מה אני באמת רוצה?
האם להיות כל חיי "בדיאטה"? לסבול? להרגיש מקופחת ומסכנה ואחר כך להשבר?
ואז שוב דיאטה, ושוב שבירה וחוזר חלילה…
האם כך אני רוצה להתנהל? או יש דרך אחרת? מה דעתך?? יש לך רעיון?
קראי שוב את המשפט פתיחה החכם, חשבי עליו.. ושימי לב לנקודות הבאות:
1. קחי לך זמן לחשיבה – זה מחיר הכוח שלך!
ככל שנקדיש כמה דקות לחשוב כך כל הפעולות שלנו יהיו מחושבות, מתוכננות ומאורגנות.
אז קודם כל למה אני רוצה? איזה ערך ואיזו מטרה נותן לי התהליך הזה?
כמה מאיתנו באמת יושבים וחושבים על השאלה הזאת?
ואז להקדיש זמן לתכנון יום יומי.
לדוגמה: יציאה עבודה או לימודים: חושבים לאן נצא, מה ניקח לאכול, כמה כסף נקדיש לזה, מה הציוד הנדרש וכ'ו…
וכמובן זמן לחשיבה על התהליך ההרזיה שלך! כל יום כמה דקות, מה נבשל, מה נאכל, איפה היום יצא לי לאכול, מה אקח לדרכים, בלי מחשבה לא תהיה ירידה!
2.קחי זמן לעבודה- זה המחיר להצלחה! עבודה היא כוח גדול אבל צריך גם אותו להקציב בזמן. לצערנו הוא לפעמים תופס את כל הזמן וגם פה צריך גבולות אחרת נגמרים…
עבודה פרושו: לבשל, לחתוך ירקות, להכין אבל גם עבודה = להתגבר!
3.קחי לך זמן לקריאה – זה הבסיס לידע שלך!
קראי מה שמעניין אותך אבל גם בתחום ההרזיה והבריאות!
יש היום המון ספרות מעולה ומאמרים אינסופיים בתחום, בעיתונים השונים.
מצאי זמן וקראי, זה מעלה את רמת הידיעות שלנו והכי חשוב את רמת המוטיבציה שלנו לשמור!
4.קחי לך זמן לשלווה – זה יסייע לך לשטוף את האבק מעיניכם ובכלל מהחיים.
זמן לשלווה זה לפעמים להיות! מה שנקרא באנגלית TO BE!
אני יודעת שלחלק מאיתנו זה סינית אבל כמה דקות ביום פשוט לא לעשות כלום.. להירגע, להיות בשלווה, לחוש את הגוף, סתם לנשום עמוק.
זה מאד יעזור לכם בתהליך ההרזיה כי חלק מהאכילה הרגשית שלנו זה לחץ!
5. קחי לך זמן לחברות – זה מעיין האושר שלך והכוח! כיף וטוב לנו עם משפחתינו וילדינו אבל כל אחת מאיתנו זקוק לזמן עם חבר/ה טובה, לשיחה נעימה, לשפוך את הלב.מצאו לזה זמן.
דברי יותר ותראי שתאכלו פחות. עם כל העומס, מצאי לזה זמן.
זה ישאיר אותך שפוייה!
במקום לאכול כי לחוץ, שתפי ותראי שהכל קל יותר.
מאד חשוב שתהיה לך חברה לשתף על האוכל אבל חברה שתדע לעודד ולחזק אותך ברעי קושי!
6. קחי זמן לתכנון- ואז תהיה לך אפשרות לבצע את כל מה שנאמר כאן!
מצאי כמה דקות בתחילת שבוע או כל ערב לתכנון משימות היום הבא וכך תגלי שאפשר להספיק הכל בלי לחץ, ולא תרגישי בסוף החופש "איזה בעסה.. לא הספקתי כלום…" מוכר??
7. אל תתבעסי מנפילות ומרגעים שלא היו מושלמים… זכרי שהחיים הם כמו הא.ק.ג. ותמיד אבל תמיד יהיו ירידות ויהיו עליות..
אבל אם נשברים כל פעם שקצת קשה לעולם לא נצליח להתקדם ונהיה רק מתוסכלים כל חיינו!
8. ושוב, קחי זמן לחשיבה – ולחשוב על חשיבות התהליך וכמה הוא חשוב ומעצים אותך ומשמעותי לך!
והכי חשוב… מצאי זמן לעצמך!
יאנוש קורצ'אק אמר:
כל אחד ואחת מאיתנו זקוק לזמן לעשות את מה שהוא אוהב..
תהליך ההרזיה לא מחייב לעצור את החיים!
להפך.. החיים ממשיכים והכל כרגיל כמו שנולד ילד או מתחתנים..או שיש חגים, או להבדיל חולים.. פשוט לומדים לתמרן אבל ממשיכים להנות.
אל תוותרי על זמן משלך אחרת יעלה המון רגש של תסכול שמוביל לאכילה.
אז שבי עכשיו ופשוט תתחברי למה שאת אוהבת לעשות (חוץ מלהיות עם הילדים…) ותתכננו לזה זמן.
וכמובן שככל שיהיה לך טוב עם עצמך כך תרצי לשמור יותר ולאכול פחות.
ועכשיו לעבודה..שבי על זה, קראי פוסט זה כמה פעמים, החליטי למה את מתחברת יותר,
זכרי שאם תקשיבי לעצמך טוב טוב כל התשובות שם!
ומצאו לזה זמן.
האם הזמן שאנו משקיעים לתהליך שלנו מאוזן או נבלע עם החיים…
צריך לפנות לזה זמן ומקום בזמן הקרוב וחשבי איך תעשי את זה?
בהצלחה רבה במשימות!
בסוף תוכלי להסתכל אחורנית ולומר ניצלתי את הזמן בצורה יעילה!
במפגשים שלנו, אנחנו מחכות לכן כל שבוע עם שיחות מאד חשובות שכוללות טיפים מעשיים
באיך מישמים את כל השמירה שלנו בתקופה זו של שיגרה ואי שגרה ואיך מנצלים נכון את המשאב האדיר שנקרא זמן!
זכרו את הדבר הכי הכי חשוב: אתן ראויות להיות יפות ובריאות !
בהצלחה,
מיכל